גישת הטיפול

גישת הטיפול
על פי הגישה ההתפתחותית חווית ההתנסות של הילד וצבירת הניסיון היא שמקדמת אצלו את תהליכי הלמידה ומעודדת את הסקרנות הפנימית וההנעה להמשך ההתפתחות. תפקיד המבוגר על פי גישה זו הנה לספק עבור הילד את הסביבה המתאימה מבחינת העזרים ומשם חווית ההתנסות של הילד היא זו המשפיעה.

ניתוח התנהגות יישומי (Applied behavior Analysis) מבוססת על תיאוריית הלמידה ההתנהגותית המתמקדת בהתנהגות הגלויה של האדם ובהשפעת הסביבה שלו על התנהגותו. לפיכך ניתן להשפיע ולשנות מגמות התנהגותיות של הפרט דרך הכנסת שינויים בתגובות של הסביבה אליו ובכך ליצור תהליכי למידה.

ניתוח התנהגות הנה גישה מדעית וכזו היא עוסקת בהתנהגות הניתנת לצפייה ומדידה ולה כלים אובייקטיביים למדוד התנהגות לפני ואחרי התערבות ומאפשרת לראות מגמות במדדים שונים של תגובות הלומד כגון: זמן תגובה, משך זמן התנהגות, או הופעה/ אי הופעה של התנהגות. כמו כן היא מאפשרת כלי לצפייה ומדידה של הסביבה של המתנהג. התנהגות ההורה או המורה של הילד. לכן שימוש בכלים אלו מאפשר לבחון תהליכי למידה ושינויים בטווח המיידי על ידי כלים התנהגותיים וכן שינויים בטווח המאוחר על ידי כלים התפתחותיים.
הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים עוסק במגוון רחב תחומים היות והילד מפגין מגון קשיים שמקורם במיומנויות התפתחותיות שונות. קשים אלו באים לידי ביטוי בבעיות התנהגות מסוגים שונים. הילד ינסה לחטוף, יבכה, יזרוק, יתכנס בתוך עצמו, יבצע התנהגויות סטריאוטיפיות או ידבר בצורה מוזרה.

השינוי בהתנהגויות של הילד אפשרי ואכן זאת ניתן להיעשות על פי גישת ניתוח התנהגות. התפקיד של מנתח התנהגות הנו לקחת כל התנהגות כמוקד ולהשפיע עליה לכיוונים הרצויים. תחילה נבחרת ההתנהגות לשינוי, לאחר מכן נאספים נתונים בצורה אובייקטיבית ומדידה בעקבות כך נכתבת תוכנית התערבות ובעקבותיה נבחנת ההשפעה של ההתערבות על עתיד ההתנהגות.
כלים אלו אכן משפיעים על התנהגות האדם אולם נשאלת השאלה האם שינוי בהתנהגות של הילד תשפיע על מיומנויות ההתפתחות שלו ועל הקשיים האובייקטיבים איתם הוא מתמודד?
התשובה היא לא. טיפול בהתנהגות אינו משפיע על ההתפתחות של הילד. ניתן ללמד את הילד התנהגויות חדשות אך אלו ילמדו בהקשרים ספציפיים. לדוגמא כאשר ילד מרבה לחטוף חפצים מילדים אחרים, נוכל להפחית את החטיפות שלו על ידי כך שנלמד אותו לבקש מהילד את החפץ במקום לחטוף, ולפיכך נראה שינוי בהתנהגות. אך האם העובדה שהילד למד לבקש חפץ מאדם אחר תמנע ממנו לחטוף במצבים דומים אחרים? והאם הלמידה בסיטואציה אחת תגרום לילד להבין את הסיטואציה החברתית ולהתאפק בנסיבות דומות אחרות.
השאלות הללו הן שאלות חשובות בבואנו לבחור בגישת הטיפול ובמיוחד כאשר אנו מתמודדים עם לקויות התפתחותיות נרחבות, בהם נמצא איחור ביותר מתחום התפתחותי אחד.

בשל המורכבות הטיפול במרכז מבטים משלב בין גישות הטיפול ומאפשר להשתמש בכלים התנהגותיים לצפות ולמדוד התנהגויות וכן למנוע בעיות התנהגות לצד טיפול ואימון במקור האורגני של הלקות.
ההתקדמות של הילדים תתרחש על סמך התפתחות מיומנויות בסיס ולא על למידה של התנהגויות רצויות. יחד עם זאת היכולת לצפות ולמדוד התנהגויות גם של הילד וגם של הסביבה מאפשרת לנו לדייק יותר את התהליכים הנלמדים ואת התוצאות שהושגו.
עקרונות נוספים מלווים את הטיפול במרכז מבטים
במפגשים הילד מתאמן ומתנסה במגוון רחב של פעילויות אותן מספקת המטפלת מתוך עולמות התוכן של הילד והעדפותיו, הילד צובר ניסיון ומתוך כך מפתח מיומנות מורכבת יותר שתאפשר התקדמות על בסיס הידע שכבר צבר.
האימון מותאם לילד, זיהוי מקדים של תחומי העניין של הילד והעולם המוכר לו מאפשר לילד להתחיל אינטראקציה עם המבוגר ממקום יותר בטוח עם מינימום חרדות ותסכולים.

למידה מתוך הצלחה, כל מיומנויות ההתפתחות מפורקות לחלקיקים קטנים ונבנים בצורה היררכית. הילד מתאמן באופן הדרגתי על מיומנויות כשבר רכש והן שלו וכך הוא חווה הנאה והצלחה באימון. ריבוי ההתנסויות בשלב בו הילד מומחה מביא אותו לפתח כישורים רחבים יותר באותה מיומנות וכעת האימון מתרחב למגוון מצבים ועדין שומר על תחושת הנאה והצלחה.
תחושת ביטחון, המטפל מונע מהילד להיחשף לקשיים או גירויים לא נעימים ותפקידו לחשוף את הילד בצורה הדרגתית לרמות הקושי. ההתמודדות של הילד עם מצבים לא נעימים נעשית באופן מדורג ותואם את התפתחות התפיסה וההבנה שלו ככה שהשינוי במסוגלות של הילד מתפתחת בהדרגה ככל שהילד מבין יותר סיטואציות ודברים שבעבר היו מאימים הופכים למוכרים ונעימים ומכאן השינוי.
רגישות, חמלה ואמפתיה מצד המטפל הנה זו שמסייעת לו ללוות ילד ללא כלים תקשורתיים וללא שפה לתהליך משותף. עבודה עם ילדים לא מתקשרים מחייבת את הצוות במידה רבה של רגישות לזהות, להתבונן ולהבין את צרכי הילד וכן לגייס אותו לשיתוף פעולה ממקום הדדי ושוויוני וכן לסייע לו להתבטא ולתקשר בצורה יעילה.

שקיפות, המפגשים עם הילד מצולמים לצרכי מעקב, ביקורת והתבוננות על התהליך ברמת המיקרו והמקרו. כל התנסות עם הילד מאפשרת לנו להבין אותו טוב יותר ולבוא למפגש הבא עם יותר הבנה וכלים. צפייה במפגש ממבט מרוחק אחרי הטיפול מאפשרת הבנה של התהליכים הפנימיים המתרחשים גם אצל הילד וגם אצל המטפל.