התפתחות הרגשית

התפתחות רגשית והתמודדות עם בעיות התנהגות

ההתפתחות הרגשית מתחילה בצורך להיות מוגן, אהוב ובטוח. הצורך במגע פיזי, טמפרטורת גוף מתאימה, חום גוף, ריח אהוב וכדומה יוצרים את הקשר הראשוני עם דמות מרכזית אליה נקשר הילד. בהמשך רוכש הילד קשרים חברתיים נוספים ומפתח את העצמאות שלו תהליכים אלו מאפשרים לו נפרדות מהדמות אליה נקשר. אינטראקציות חיוביות אם הסביבה מאפשרות לו לפתח את הביטחון העצמי, ויצירת אמון עם דמויות נוספות. התקשורת מסייעת לו להביע את עצמו, והחשיבה מאפשרת לו להיות מודע לרגשותיו ולשתף פעולה עם הסביבה.

ילדים עם אוטיזם (ASD), מציגים טווח רחב של קשיים בתחום הרגשי ובפרט מתקשים ליצור אמון עם הדמויות בסביבתם. הילד מתקשה להבין סיטואציות מעורפלות, כל מה שחורג מהשגרה עלול לערער את הביטחון שלו כאשר הוא  מתוסכל וחרד ניכר קושי במציאת נחמה בזרועותיו של המבוגר וייקח זמן לווסת את רגשותיו ולחזור לשגרה. הקשיים התקשורתיים מקשים על הסביבה להבין אותו וצרכיו לא תמיד מסופקים באופן מלא. הוא יפתח צורך לשליטה ועצמאות וירצה לספק את צרכיו בעצמו. הקושי לנהל אינטראקציות חברתיות אינו מאפשר לילד להתנסות ביצירת קשרים חברתיים ולרוב הוא ימנע מדמויות שאינו מכיר ואינן חלק מהמעגל הקבוע שלו.

קשים אלו באים לידי ביטוי בהתנהגויות לא מסתגלות. מצד אחד, התנהגויות סטריאוטיפיות כגון: נפנופי ידיים, עיסוק חושי, הצמדות לחפצים, נטייה להסתגרות והימנעות חברתית, ומצד שני בעיות התנהגות כגון: אלימות פיזית, בכי והתקפי זעם.

קשיי ההתנהגות בקרב ילדים עם אוטיזם ASD, הנם שכיחים ומשתנים מילד לילד באופן בו הם באים לידי ביטוי ובעוצמות של ההתנהגות. אצל ילד אחד ההתנהגות תתבטא באלימות הכוללת נשיכות ואצל ילד אחר ההתנהגות תבוא לידי ביטוי בהתקפי זעם. אמנם מדובר בהתנהגויות שונות אך יש בהם דמיון במה שהן מהוות עבור הילד.

הקושי להבין סיטואציות חברתיות לצד העדר תקשורת ויכולת הבעה עצמית, הקושי לעצור פעילות אהובה ועיסוק חזרתי, יכולת נמוכה לדחיית סיפוקים, והעדר יכולת הסתגלות למצבים חדשים הם רק חלק מההתמודדויות היומיומיות של ילד עם אוטיזם  ASD.

אחת הבעיות השכיחות איתם מתמודדים הורים לילדם עם אוטיזם ASD, הנה העוצמות של בעיות ההתנהגות והתדירות שלהן. לדוגמא, בכי של ילד יכול להיות מובן וניתן להתמודדות, אם הוא מתרחש מידי פעם כשהילד עייף או רעב. כאשר הבכי מתרחש לעיתים קרובות וכל אירוע מלווה בהתקפי זעם קשים ואף הקאה, זו עלולה להיות בעיה מורכבת להורה ולילד.

בבואנו לטפל בבעיות התנהגות עלינו להיות זהירים מאוד כדי למנוע מצב של החמרה. ניתוח התנהגות יישומי הנו דיסציפלינה מדעית המאפשרת לאנשי המקצוע, מנתחי התנהגות, לבחון כל התנהגות לצד ההקשרים הסביבתיים שלה. התנהגות הנה פועל יוצא של תהליכים קוגניטיביים אולם המשך קיומה של אותה התנהגות בנסיבות דומות הנה פועל יוצא של למידה כתוצאה מניסיון. הבנת המרכיבים בלמידה זו יאפשרו לבצע שינוי לכיוון הרצוי ולאפשר למידה להתנהגויות מסתגלות יותר.

תחילה, יש לבצע תחילה הליך אבחוני המכונה הערכה פונקציונלית (Functional Analysis)). כלי זה מאפשר לנו להבין את הקשר הנלמד בין ההתנהגות לתגובות הסביבה בהקשרים ספציפיים. מטרת ההערכה:

  1. להגדיר את ההתנהגות בצורה נרחבת הכוללת איך ההתנהגות באה לידי ביטוי, העוצמות והתדירות.
  2. לאתר את הנסיבות והמצבים המקדימים להתנהגות, מתי ההתנהגות תתרחש.
  3. לזהות מה קורה אחרי שההתנהגות התרחשה, מה מרגיע את ההתנהגות ומה מפסיק אותה, וכן אילו תגובות הסביבה מספקת למתנהג בעקבות ההתנהגות.

לאחר שמנתחת ההתנהגות מבינה את ההקשרים בין ההתנהגות לסביבה, נבנית תוכנית התערבות לכל ילד התואמת את ההקשרים שנלמדו. לרוב, תוכניות הטיפול שלנו בבעיות ההתנהגות יכללו את המרכיבים הבאים:

  • אימון בתקשורת במטרה ללמד את הילד לבקש את הרצונות והצרכים שלו במקום להפגין קשיי התנהגות
  • אימון אינטראקציות המשלבות יכולת לדחיית סיפוקים, כדי לאמן את הילד להמתין בסבלנות לרצונות שלו
  • ביסוס יכולת משחק על מנת לבסס תעסוקה בזמן פנוי במקום לבצע התנהגויות מאתגרות ומסוכנות
  • ביסוס שיתוף פעולה עם הילד על מנת לעודד אותו להקשיב להוראות ולבצען במקום לסרב
  • אימון למעברים ולימוד התמודדות עם הפסקת פעילות מועדפת כאשר הילד נדרש לסיים פעילות שהוא מאוד נהנה ממנה.
  • פתרון בעיות ומציאת חלופות כאשר הילד אינו יכול להמשיך לקבל את מה שהוא מבקש ושומע את המילים "אין" "אי אפשר" "נגמר".
  • שינוי תגובות הסביבה, אנו מלמדות את ההורים כיצד ומתי נכון להגיב, כיצד הם מונעים קשיים התנהגותיים ומעצבים התנהגות חדשה.
  • במידה וההתנהגות מתרחשת נעצור אותה, ונפנה את הילד לבצע פעילות נאותה תוך כדי שאנו עוזרים לו לבצע פעילות זו לצד עידוד ותמיכה.

מטרות הטיפול ההתנהגותי הינן ללמד את הילד התנהגות חדשה אלטרנטיבית להתנהגות הלא נאותה שהוא מפגין, שתשרת עבורו את אותה למידה ותהווה לו תחליף לבעיות ההתנהגות. נרצה למנוע את ההופעה של בעיות ההתנהגות, הסלמה שלהן או התנגדויות. על כן חשוב הליווי של מנתחת התנהגות להצלחת התהליך. בחשיבה לטווח רחוק תוכנית התנהגותית לילדים עם אוטיזם מלווה תמיד בבניית מיומנויות התפתחותיות רחבות היקף כדי לשפר את ההבנה ואת ההסתגלות של הילד למצבים מאתגרים וחדשים. מה הדרכים מהן נמנע כאשר אנו מטפלים בבעיות התנהגות בקרב בעיות התנהגות:

  • ענישה או כל גירוי לא נעים לילד בעקבות ההתנהגות הלא נאותה שלו
  • נזיפה או הסבר מה אסור ומה מותר. הילד אינו מסוגל להבין את מעשיו או לשנות אותם, בוודאי גם לא אחרי מעשה. לרוב זו תגובה לא יעילה, שנועדה להוציא את התסכול על הילד
  • מתייחסים להתנהגות ומפסיקים אותה רק אם היא מסלימה. בדרך זו אנו מעצבים את העוצמות של ההתנהגות במקום למנוע אותה ועל ידי כך מביאם להסלמה.
  • מתעלמים ומחכים שההתנהגות תחלוף. התמודדות זו אינה יעילה כאשר התעלמות גורמת להסלמה ועלייה בעוצמה או כשמשהו מבני הבית נפגע וסופג את ההתנהגות.