דחיית סיפוקים
בתור הורים, אנחנו נאלצים להתמודד הרבה פעמים עם חוסר הסבלנות של ילדינו, אך מכורח ההרגל אנו פשוט מגיבים בצורה אוטומטית מבלי לחשוב, העיקר שהילד יהיה מרוצה.
כהורים אנו משפיעים ומלמדים את הילדים שלנו בכל רגע נתון. לא תמיד אנו מודעים לכוח שיש בידינו להשפיע על התנהגות הילד ולכן קורה לעיתים שההתנהגות שלימדנו היא לא זו שרצינו ללמד. דוגמא לכך היא היכולת לדחות סיפוקים. מצד אחד אנו רוצים שהילד ילמד לחכות ומצד שני אנו ממהרים להגיש לו אפילו שלא ביקש.
כשלילד יש קושי בדחיית סיפוקים זה יתבטא בעיקר בחוסר הסבלנות שלו להמתין עד שיקבל את מה שהוא רוצה. זה יכול להיות חפץ אהוב / פעילות אהובה / מאכל או אפילו יחס חברתי כמו תשומת לב.
לחוסר הסבלנות מספר ביטויים:
- ניסיון לחטוף- הילד ינסה לחטוף את החפץ במקום לחכות ולקבל אותו.
- הפגנת תוקפנות ואגרסיביות- יכול לקרות כאשר המבוגר מנסה להציב גבולות. זהו מצב מאתגר המקשה על הילד להשיג מידית את הפריט שרצה.
- עצמאות יתר- הילד ינסה לקחת את הפריט לבד בדרכים יצירתיות גם במצבים בלתי הגיוניים.
- הילד יבקש פעמים רבות עד לרגע שיקבל, הוא לא תמיד יזהה את הפעולות של ההורה או יהיה מסוגל להמתין ולכן מבחינתו עד רגע קבלת הרצון הילד עדיין ימשיך לבקש.
- מעבר מפעילות אחת לאחרת- הילד יכול לבקש משהו ועד שההורה מתארגן ומביא לו את הדבר הילד הולך ומתעסק בדברים אחרים ובכלל שוכח את מה שביקש. יכול גם להיות שהילד יבקש משהו מסוים ולאחר רגע יבקש משהו אחר
כאשר הילד מפגין את אחת ההתנהגויות הללו הוא לרוב מצליח להשיג את מה שרצה והסביבה ( אמא אבא ,סבתא, סבא, אחים ) מכילה, מבינה ומשתדלת לספק את הרצונות שלו במהירות. דינמיקה כזו בין ההורה לילד מלמדת חוקיות לפיה הילד חושב על משהו ומיד הדבר הזה מופיע, ואם הוא כועס ומתעצבן אז מיד הוא מקבל פתרון מהיר יותר, יחס אישי, חפץ מועדף או ממתק. על מנת לשבור את החוקיות הזו, אנו כהורים נרצה לעודד את הילד להפגין התנהגות מאופקת שתלווה בקשר עין ודיבור בוגר ומנומס.
ילדים בעלי יכולת לדחיית סיפוקים מסוגלים להמתין ולהתבונן בסביבה, להבין תהליכים ולהביע רצונות בצורה מילולית נאותה ובאינטונציה נכונה.
כשילד מנסה לחטוף וההורה מנסה לדובב אותו "לבקש יפה" נוצרים תנאים טובים להתקף הזעם כי בתהליך הזה הילד מתקשה לחכות . ההורה מזהה את חוסר הסבלנות של הילד ומשתדל מיד לספק את רצונותיו כדי למנוע את הכעס של הילד. תגובות מהסוג הזה אינן מעצבות את היכולת של הילד להמתין אלא להיפך.
כאשר מדובר בילד שיש לו בעיית תקשורת, המציאות מורכבת עוד יותר. במקרים אלו ההורה לא תמיד יודע מה הילד רוצה והילד מצידו לא מצליח לתאר ולהסביר מה הוא רוצה. מתפתח משחק "חם קר " שמעצב את "התקף הזעם" והופך אותו לצורת התקשורת של הילד דרכה ההורה מזהה את רצונותיו של הילד. אם הצליח לקלוע לטעמו של הילד, כולם שמחים! אם הוא טועה ומציע משהו אחר, מידית יופיע כעס ובעקבותיו התקף זעם.
בשונה ממה שרוב ההורים עושים, הפתרון הוא לא להיות זריזים ומהירים, מג'נגלים וקוסמים. הפתרון הוא ללמד את הילד להמתין בסבלנות.
איך עושים את זה?
אנחנו מלמדים ומפתחים סבלנות דרך הרצונות הטבעיים של הילד. אנחנו ננצל את ההזדמנויות שבהן הילד רוצה משהו שנמצא אצלנו או כאשר הוא זקוק למשהו שאנחנו יכולים לספק. נאמן אותו לבקש בצורה נאותה ובנוסף נלמד אותו מהן ההתנהגויות שעליו להפגין כתנאי לקבלת הרצונות שלו.
לדוגמא הילד שלנו מבקש שנכין לו שוקו, או שהוא מכוון אותנו אל המקרר ואנו מסיקים שהוא רוצה שוקו.
הנה כמה דרכים בהם נוכל לעודד אותו לדחות סיפוקים וללמוד לבקש יפה את השוקו.
- לעמוד במקום- הקפידו שהילד יישאר לצדכם כל עוד אתם מכינים את השוקו וימתין למשך זמן ההכנה. זו ממילא המוטיבציה שלו. כאשר הוא הולך לשחק בזמן שאתם מכינים הוא לא נדרש כלל להמתין והוא לומד "להעביר את הזמן" דרך מישוש חפצים או עיסוק בדברים אחרים.
- קשר עין– הקפידו שהילד ייגש אליכם ויבקש פנים מול פנים, הימנעו ממתן שירותי מלצרות כל עוד הילד יושב על המחשב או עסוק בפעילות שלו. ממילא חשוב ללמד אותו לעצור רגע ובוודאי לטובת סיפוק צרכיו. מעבר לכך, הקפדה על שיח עם קשר עין תשפר את הסבלנות של הילד להקשיב לאחרים ומתוך כך תשתפר האינטראקציה החברתית שלו עם אחרים.
- לשיים- לתת שם לחפץ שאותו אני נותנת לילד. פעמים רבות ילדים מבקשים בקודים או שלא מדברים כלל אלא מסמנים מה הם רוצים, ההורים מזהים את הכוונה של הילד ומיד מגיבים ונותנים. בדרך זו הילד לא לומד לדבר בצורה ברורה ומובנת אלא לומד מגוון התנהגויות התלויות בסביבה שתבין אותו ותספק את צרכיו. כאשר זה לא מתרחש, הילד מתוסכל כי הוא מבחינתו "מחכה" כבר הרבה זמן ואיך זה שזה לא מגיע?! אמירה חוזרת וברורה של שמות הגירויים אותם הילד רוצה, ילמדו אותו לעתיד לדבר וליזום את הבקשות במילים.
- אינטונציה נעימה– האופן שבו הילד מבקש. הרבה פעמים הילד בוכה את הבקשה או מייבב אותה בפינוק, לעיתים אפילו בלי מילים אלא מעין צעקה שנשמעת דומה. לעיתים קורה שהילד מבקש ואנו לא קמים מיד ומכינים לו, לכן הוא מבקש שוב ושוב. לרוב, הבקשה השנייה תהיה כבר תוקפנית יותר. כשההורה מבין שאין לו סיכוי להיחלץ מהבקשה והילד לא יוותר, רק אז יקום אל הילד. במקרה זה בו אנו מגיבים רק כשהילד כבר מייבב את הבקשה או צועק אותה מתוך כעס וחוסר סבלנות. אנו מלמדים את הילד שרק בעוצמות מסוימות הבקשה שלו תתממש. על מנת ללמד את הילד כיצד לבקש נכון, ההמלצה היא להדגים מילולית לילד איך לבקש, תוך הדגשת האינטונציה הנעימה. כל ילד בהתאם ליכולת המילולית שלו. "אני רוצה שוקו" "אפשר לקבל שוקו בבקשה?" "את יכולה להכין לי שוקו?" גם לאחר שההורה הבין את הכוונות של הילד הוא ממשיך לשאול: אתה רוצה שוקו? ועד שהילד לא אומר שוקו! או מפגין שביעת רצון ההורה לא מתחיל להכין או לא קם ממקומו והילד מפרש זאת כסירוב של ההורה לבקשתו…
- הדדיות– האופן שבו אני מגישה לילד את החפץ. בעת סיפוק הרצון של הילד יש בעצם החלפה של דברים. ההורה נותן לילד את מה שהוא ביקש והילד בתמורה צריך ליצור קשר עין ולומר תודה (אם לא במילים לפחות בשפת גוף נעימה). בשל חוסר הסבלנות, ילדים לוקחים ואף חוטפים מהיד של ההורה ואינם מסתכלים להורה בעיניים, אלא ממהרים לחזור לשחק. ההורה לא שם לב כלל שתהליך כזה התרחש ולומד לתת לילד את הדברים שהוא רוצה, בכלל בלי לנהל אינטראקציה שיוצרת הדדיות. בהזדמנות זו, בה ההורה מגיש לילד את החפץ המבוקש, יש רגע בו ההורה יכול לקבוע את הזמן ולשלוט בו. כאשר הילד לומד לגשת אל ההורה, להסתכל בעיניו ולחכות שהוא יגיש לו את הגירוי. ההורה יכול ללמד את הילד להמתין עוד רגע, לבסס את יכולת ההמתנה שלו ובכך לשפר את בעיית דחיית הסיפוקים. במקרים אלו חשוב שההורה יקפיד להיות זה שמגיש לילד את החפץ ורק לאחר השגת מבט מהילד. לא הילד יהיה זה שלוקח מידו של ההורה תוך כדי שהוא מסתכל רק על השוקו ולא על ההורה.
חמשת הדברים העיקריים שעלינו לזכור כשאנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו לדחות סיפוקים: לעמוד במקום, ליצור קשר עין, לשיים, אינטונציה נעימה והדדיות.
הנושא הזה לקוח מהסדנא להורים לילדים עם אוטיזם, סדנא העוסקת בהתמודדויות יומיומיות בין הורים לילדים הסדנא היא חווייתית, מעשירה ומספקת כלים פרקטיים שניתן ליישם בבית, בחיי היומיום. השינויים הגדולים בהתנהגות הילדים מתרחשים בעיקר כאשר ההורה לומד להגיב נכון בכל סיטואציה בה יש אינטראקציה בין ההורה לילד.
מאמרים נוספים מבית מבטים
אוטיזם וניתוח התנהגות
רחל צור המברה מנתחת התנהגות מעל לעשרים שנים משתפת בעבודתה במרכז מבטים הנותן טיפול באוטיזם לילדים ולהורים "שימוש בכלים מתחום ניתוח התנהגות מאפשר לילדים ולהורים סביבה תומכת, מלמדת ומקצועית שתשפר …
למידע נוסף
התפתחות רגשית והתמודדות
ההתפתחות הרגשית מתחילה בצורך להיות מוגן, אהוב ובטוח. הצורך במגע פיזי, טמפרטורת גוף מתאימה, חום גוף, ריח אהוב וכדומה יוצרים את הקשר הראשוני עם דמות מרכזית אליה נקשר הילד. בהמשך …
למידע נוסף
התפתחות קוגניטיבית
החשיבה היא התפתחות של מכלול התהליכים המוחיים אצל האדם בקליטת המידע (התפיסה), עיבוד המידע והביטויים השונים לו. החשיבה מתבצעת על ידי פעולות זיהוי, מיון, וארגון של ההתנסויות השונות בזמן ובמרחב. …
למידע נוסף
אינטראקציה חברתית
אוטיזם הינה לקות נרחבת בהתפתחות המופיעה כבר בשנה הראשונה לחיים ושכיחותה כיום עומדת על 1:88 לידות. כיום מדובר על לקות קשב מוקדמת המשפיעה בהמשך על התפתחות התקשורת, השפה והחשיבה. הסימפטומים …
למידע נוסף
מנתחת התנהגות המחויבת לרווחה שלך
ילדים עשויים להפגין קשיים בתחומים רבים ומגוונים. הורים רבים מחפשים אחר פתרון ראוי ויצירתי שיאפשר לשנות את המצב. לא פעם, הם מתמודדים בדרך עם תחושות של תסכול וחוסר אונים. עם …
למידע נוסף
הסבר להורים בתחילת טיפול
צוות מרכז מבטים פועל מתוך תחושת שליחות לשנות חיים, גם את של הילד שלכם וגם את שלכם ושל משפחתכם. לכן אנו עובדות ברצינות, משקיעות תשומת לב רבה ולוקחות אחריות …
למידע נוסף
איך תדעו אם הבן שלכם נמצא על הרצף האוטיסטי?
איך תאתרו בעיות תקשורת אצל הילד שלכם במאמר זה אני מפרטת מגוון רחב של שאלות המנסות למקד את הקשיים התקשורתיים והתנהגותיים של ילדיכם. עברו על השאלות ונסו לחפש בהם את …
למידע נוסף
התרגשתי עד דמעות
"התרגשתי עד דמעות…" ש' מחזיק ביד אחת צבע פנדה קטנטן (ככה אנחנו מלמדות אותם לצבוע, באמצעות אחיזה נכונה של האצבעות את שברי הפנדה) ובידו השנייה (המשותקת לחלוטין) הוא מניח על …
למידע נוסף
עשרת הדיברות להשגת שיתוף פעולה עם הילד
" אין לי כוח", " למה אני " אוף… אני שונא לעזור… מוכר לכם? ילדים היום עסוקים מאוד יש להם הרבה מחויבויות, יש להם חוגים, חברים, צעצועים רבים לתחזק ותוכניות …
למידע נוסף
איך נפתח אחריות אישית בקרב ילדינו
איך נפתח מוטיבציה פנימית בקרב ילדינו? מוטיבציה הנה מכלול הדברים שיוצרים אצלנו בני אדם את הכוח להניע לעבר מטרה. ברוב המקרים המטרות שלנו כהורים אינם עולים בקנה אחד עם אלו …
למידע נוסף
מה היא הפרעה על הקשת האוטיסטית (ASD) ?
אוטיזם הינה לקות התפתחותית אשר הגורמים לה יכולים להיות שונים ורבים וכן השונות בין הילדים בתוך אותה הגדרה הנה רבה. מה שהופך לקות זו להיותה נרחבת הנה השונות הרבה …
למידע נוסף
זיהוי בעיות תקשורת אצל הילד שלכם
הילד מתקשה לבטא את עצמו מילולית, לרוב הוא מובן מתוך רגישות הסביבה לתגובותיו ואיתור המצבים לאור ניסיון עבר. התקשורת שלו מגוונת מידי והוא אינו משתמש בג'סטות, אינו מדבר בישירות ואינו …
למידע נוסף