מה היא הפרעה על הקשת האוטיסטית (ASD) ?

אוטיזם הינה לקות התפתחותית אשר הגורמים לה יכולים להיות שונים ורבים וכן השונות בין הילדים בתוך אותה הגדרה הנה רבה. מה שהופך לקות זו להיותה נרחבת הנה השונות הרבה בין הילדים, יתכן שלאחד יהיו שפה ואוצר מילים, ולאחר יהיה אף לא צליל. מבחינה מוטורית, לאחד מיומנויות נורמטיביות ולאחר חוסר יכולת לרכוש את אבני הדרך ההתפתחותיות: ישיבה, קפיצה, זחילה הצבעה וכו'.
הקשיים ההתפתחותיים המאפיינים את הלקות הם: קושי ברכישת שפה, קושי למקד קשב אל חפצים או אנשים, העדר עניין בחפצים וצורך חושי רב לעסוק בפעילות נעימה ומעניינת המספקת את החושים של הילד.
הקשיים המורכבים המאפיינים את הילדים על הקשת האוטיסטית הם:
בעקבות ולאור הקשים הללו סיגלו הילדים התנהגויות ודפוסים המאפיינים אותם וכן את התגובות של ההורים להתנהגויות אלו.
התנהגויות משותפות לילדים:
- חוסר מענה מילולי
- סירוב לשתף פעולה במשימות שונות
- קשיי המתנה
- חוסר העסקה עצמית
- העדר קשב
- העדר יוזמות
- העדר שפה ודיבור
- ביטויי אלימות במצבי תסכול
התנהגויות משותפות להורים:
- שואלים המון שאלות למרות חוסר המענה של הילד
- סיפוק מידי של צרכי הילד בעקבות בעיות התנהגות
- מתן פתרון מידי לילד בעת תסכול
- קושי להעסיק את הילד ולשחק אתו, מצריך השגחה מתמדת סביב השעון
- הוראה ניתנת מספר רב של פעמים ובסופו של דבר ויתור על ההוראה
- ניסיונות חוזרים ונשנים לפרש את רצון הילד, לעיתים לשווא
- חוסר אונים נוכח התנהגויות גרייה חושית או התנהגויות מסוכנות ולא נאותות.
אוטיזם – תסמיני הלקות
בעקבות הקשיים האובייקטיבים של הילדים נוצרו דפוסי התנהגות המגדירים ומאפיינים את הלקות האוטיסטית (ASD) :
בתחום התקשורת:
- העדר מענה מילולי לשאלות כגון: מה אתה רוצה? האם אתה רוצה X? איפה אתה גר? מה זה?
אתה רוצה לבוא לטייל?. לרוב התנהגותו של הילד תהיה שתיקה, התעלמות והמשך עיסוק בפעילות בה הוא עוסק בעת השאלה.
- חזרה על מרכיב מילולי שהופיע בשאלה. הילד יחזור על מילה או משפט שמהווה חלק מהשאלה או מהתשובה הנשאלת. התשובה המילולית של הילד לא בהכרח משקפת את רצונו.
- העדר בקשה – הילד לא פונה ביוזמתו אל האחר אלא לרוב ייקח את ידו של האחר אל המקום בו מונח החפץ, האוכל, הפריט בו הוא מעוניין. במצבים אלו הילד לא יסתכל אל המבוגר אלא על החפץ.
בתחום הקשב:
- קושי למקד מבט אל עבר האחר, הילד ימנע מקשר עין עם שותף התקשורת או אל גירוי חברתי ובמקום זאת ימקם ימקד את המבט בגירוי אחר, לרוב הגירוי אותו רוצה.
- קושי לשבת לאורך זמן במשימה, הילד יעבור מפעילות אחת לפעילות אחרת מבלי לסיים אף אחת מבין הפעילויות. המיצוי בכל פעילות הינו מהיר.
- העדר יכולת להקשיב למסר למשך זמן בישיבה ובעמידה.
- העדר הפניית מבט לעבר פעילות או התרחשות. לרוב מיקוד הקשב יהיה אל החפץ או הפעילות החושית בה הילד עוסק מבלי עניין ורצון לעזוב את הפעילות לטובת פעילות אחרת.
בתחום המוטיבציה:
תחום זה הינו מגוון ומשתנה בין ילד לילד גם במינון וגם בהעדפות. לרוב העניין החברתי מצומצם וההעדפות הן לעיסוק חושי. ניכרת אדישות והימנעות מחפצים, צעצועים, משחקים חברתיים או אינטראקציה.
מאחר והמוטיבציה לתשומת לב ולרצייה חברתית הנה נמוכה מתקשים הילדים בספקטרום ללמוד התנהגויות חברתיות נאותות. בנוסף, קיימת אדישות לאירועים חברתיים או לילדים אחרים בני אותו גיל. הקשב של הילד אינו מופנה לילד אחר לצורך למידה וחיקוי אלא העניין והמיקוד יופנה אולי לגירוי או לחפץ הנמצא אצל האחר.
בתחום ההתנהגותי:
ניתן לסווג את קשיי ההתנהגות למספר קטגוריות:
- גרייה חושית: התנהגויות שלרוב יופיעו כאשר הילד בזמן חופשי ואינו מועסק בפעילות אחרת מהנה. לעיתים ההתנהגות תתרחש כשאר הילד נרגש או מפוחד. העיסוק בהתנהגויות אלה מספק לילד הנאה מאחד החושים או יותר, ראיה, שמיעה, מגע, ריח, תנועה (לדוגמא: הכנסת אצבע לפה, נפנופי ידיים, הליכה על קצות האצבעות, מלמולים ורעשים). המשך קיומן והופעתן של ההתנהגויות קשור להנאה הנגרמת לילד מהתנהגות עצמה.
- התנהגויות תוקפניות: לדוגמא: נשיכות, התקפי זעם, אלימות, תקיפה, זריקת חפצים ובכי. התנהגויות אלה לרוב מופיעות ומופנות כלפי האחר ובעת אינטראקציה עם הילד כאשר מנסים לנתק את הילד ממקור הנאה אחד לטובת ביצוע פעילות שהילד פחות מעדיף לעשות.
- התנהגות פאסיבית (OFF TASK), חוסר משימתיות וחוסר שיתוף פעולה בביצוע משימות הנדרשות מהילד בחיי היומיום.
- אקולליה: חזרה על מילים, משפטים, טקסטים מתוך העולם שהילד נחשף אליו. התנהגות זו יכולה להופיע כתגובה לשאלה של האחר אל הילד.
הטיפול בהתנהגויות מורכבות מצריך תהליך אבחון המכונה בשם הערכה פונקציונלית ומטרתו לזהות את הקשר בן התנהגות לבין מקורות החיזוק של אותה התנהגות. חלק מההתנהגויות קשורות לתגובות שמעניקה הסביבה של הילד מתוך רצון להקל, לגונן, לעזור ולספק את הצרכים של הילד. אחד ממקורות החיזוק הנו הנאה חושית והילד אינו תלוי בסביבה כדי להשיג מקור הנאה אלא הוא מספק זאת לעצמו.
.