מאת: רחל צור המברה, דוקטורנטית לחינוך מיוחד, מומחית לאוטיזם, התפתחות והתנהגות ומייסדת מרכז "מבטים"
הדאגה הראשונה של כל הורה שהילד שלו מאחר בהתפתות היא "הילד שלי עדיין לא מדבר"
הורים רבים פונים אליי בשלב שבו הילד שלהם בן שנה וחצי, שנתיים, ולעיתים גם שלוש או ארבע ועדיין לא מדבר או אומר רק מילים בודדות. החשש של ההורים מובן. הרי ילדים רבים מתחילים לומר את המילים הראשונות כבר סביב גיל שנה ו כשזה לא קורה מתעוררת הדאגה שאולי מדובר בקושי התפתחותי.
לעיתים אני שומעת מהורים:
“גם אני לא דיברתי עד גיל שלוש והיום אני מדבר מצוין" או “היא לא אומרת כלום, אבל מבינה הכול”.
ובאמת, מחקרים מראים שכחמישים אחוז מהפעוטות שמאחרים בדיבור סוגרים את הפער עד גיל שלוש בלי טיפול מיוחד. אצל רבים מהילדים קצב ההתפתחות שונה וחלקם מבשילים מאוחר יותר ועל כן אינם מדברים בזמן.
אולם אצל חלק מהילדים האיחור בשפה משקף קושי רחב יותר בתחום התקשורת, המשחק או ההבנה ופה מדובר בקושי הרבה יותר רחב וכדאי לעשות בדיקה התפתחותית נרחבת.
איך בודקים את הסיבה לאיחור בדיבור?
השלב הראשון הוא לוודא שהשמיעה תקינה. ישנם מקרים בהם דלקות אוזניים חוזרות ונוזלים באוזניים, למשל, עלולים לגרום לירידה בשמיעה ולהשפיע ישירות על רכישת השפה.
לאחר שנשללה בעיה שמיעתית, חשוב להסתכל על תחומי התפתחות נוספים ובמיוחד על התקשורת, המשחק, המחוות וההבנה.
תקשורת הנה הבסיס לכל שפה
הדיבור הוא לא נקודת ההתחלה של תקשורת הוא תוצאה שלה. כדי שילד ילמד לדבר, הוא צריך קודם להבין שדרך תקשורת הוא יכול להשפיע על העולם. למה הכוונה? כשהפעוט מביט אל ההורה, מצביע לעבר חפץ, מחייך חזרה או משמיע צליל, משהו בקרבתו מתייחס ומגיב אליו. ברגע זה הילד מגלה שלפעולות שלו יש משמעות ושיש לו יכולת להשפיע על הסביבה.
הבנה בסיסית זו מפתחת אצל הפעוט התנהגויות חברתיות. הילד יוצר קשר עין ומתעניין במבט של האחר, הוא פונה אל המבוגר לשתף, מצביע לחפץ כדי לבקש או להראות או מגיב לקריאה בשמו. כשפעולות אלה זוכות להתייחסות מהסביבה הוא לומד את עקרון ההדדיות. הרי התגובות של המבוגר מוסיפות לו ידע אודות החפצים מסביבו ועל בסיס זה נבנית השפה.
כאשר התקשורת אינה מתקיימת בצורה תקינה, ולא מתקיימת הדדיות או כאשר הילד עסוק יותר בחפצים ומתקשה להפנות את תשומת הלב שלו לאנשים ומתמקד יתר על המידה בסביבה הפיסית יש מקום להתייעץ.
הקשר בין משחק לשפה
דרך העיסוק בחפצים הילד מפתח את ההבנה שלו אודות השימוש בחפצים. זה קורה כשהמבוגר משחק איתו בחפצים, מבצע את הפעולות עם החפץ וחושף את הילד לפעולות ושמות. חשיפה מהסוג הזה מפתחת אצל הילד הבנה רחבה יותר ומקדמת את המשחק הפונקציונלי בחפצים. ככל שהילד נחשף לחפצים רבים ופעולותיהם כך מתפתחת אצלו היכולת להסמלה. להבין שדבר אחד יכול לייצג דבר אחר והדמיון המתפתח מכך מאפשר לו להרחיב את הייצוגים שלו לעולם האמיתי כך מתפתחת יכולת ההבנה ויכולת ההבעה.
כאשר אנחנו רואים שילד משחק בצורה דמיונית ויוצר סצנות במשחק, גם אם עדיין אינו מדבר, נוכל לשער שהיכולת הזו קיימת רק השפה עצמה טרם בשלה.
לעומת זאת, כשאין משחק פונקציונלי בחפצים והילד לא מבין את השימוש המתאים בחפץ אלא רק אוחז בו בצורה חזרתית, והוא אינו מדבר באופן תואם את הפעולות שהוא מבצע ובכלל אינו מפיק מילים, יש מקום להעמקה ואבחון.
שימוש במחוות (ג'סטות), השפה שלפני המילים
לפני שהמילים מופיעות, הילדים מתקשרים באמצעות תנועות גוף, הבעות ומחוות. אלו מתחילים בתנועות ריקוד קלות של הפעוט, תנועות שפתיים או נדנוד ראש אלו בעצם פעולות שדרכן הילד מביע את עצמו ומתכוון למשהו. הביטויים החוזרים על עצמם מאפשרים למבוגר להבין את הילד ובהתאם להתייחס ולשלב בתוך הסיטואציה גם מילים. ככל שהשימוש במחוות עשיר יותר, כך הוא יזכה להתייחסות וסיכויי הלמידה שלו לשפה יהיו גבוהים יותר.
כאשר הפעוט אינו מביע את עצמו בתנועות כאמצעי להפעיל את הסביבה והסביבה ממהרת לספק עבורו את הצרכים טרם ביקש או ללא כל כוונה מצידו , הוא אינו לומד את הקשר בין הפעולות שלו לסביבה ומפספס הזדמנויות ללמידה.
להבין מילים או להבין מצבים?
חשוב להבחין בין הבנת סיטואציה לבין הבנת שפה.
ילד עשוי “להבין הכול” כי הוא קורא את הרמזים את המבט, התנועה, ההצבעה ואת רצף הפעולות הקבוע של המבוגר באותה סיטואציה. הוא לא בהכרח מבין את המילים עצמן.
במידה ויש מצבים בהם הילד לא מבין הנחיות המבקשות ממנו לדעת מושגים מורכבים כמו זמן, כשהוא נדרש להמתין, או סיבתיות כשמצפים ממנו להסיק מסקנה זה יכול להוות בסיס לקושי בהבנת מצבים.
גם ילד שלא מדבר עד גיל חמש – יכול להיות תקשורתי
לא כל ילד שמאחר בדיבור סובל מלקות תקשורתית.
יש ילדים שמתקשרים באופן עשיר, מבינים, משתפים ומגיבים גם בלי לומר מילה אצלם, ההדדיות קיימת, והדיבור פשוט מחכה לתנאים הנכונים להבשלה.
הקושי האמיתי מתחיל כשההורה עסוק כל כולו בכך שהילד “יגיד”, ומפספס את הצורך ללמד אותו להקשיב. ילד לומד לדבר מתוך הקשב ומתוך כוונה, כדי להיות דובר טוב, עליו קודם להיות מאזין טוב והקשבה היא לא רק פעולה של שמיעה, אלא של נוכחות, מיקוד, עיבוד מידע, והבנה של תור בשיחה. כאשר אנחנו, כהורים, משאירים מקום לשתיקה, מחכים לתגובה, ומפרשים גם הפקה קטנה של הילד ככוונה תקשורתית אנחנו מלמדים אותו שהקול שלו משפיע, שהמילים שלו נשמעות, ושהוא חלק משיח הדדי.
מה ההורה יכול לעשות ביום-יום
להפחית שאלות ולדבר פחות "על" ויותר "עם"
שאלות רבות (“מה זה?”, “איך קוראים לזה?”) יוצרות לחץ ומציגות מצב של ראיון וציפייה מהמרואיין לתת תשובה. במקום זה עזרו לילד פשוט להקשיב למידע שהוא תופס בחושים שלו, תארו את מה שקורה, או למה שהוא רואה והתייחסו בשלב הראשון למידע הקשור לחפצים.
לחשוף את הילד לשפה בתוך שגרה
שגרה היא מצע נפלא ללמידה באמבטיה, בארוחה, בהתלבשות. דברו את הפעולה שאתם מבצעים ותארו את המילים שמייצגות את החפצים איתם אתם פועלים הילד ילמד את המילים הללו בהקשרים הנכונים
להשאיר מקום לילד לדבר
אל תמלאו כל רגע במילים ושאלות תאפשרו לילד שלכם לקחת יוזמה, להגיב, ולהרגיש שיש לו תור בשיחה.
לתת פרשנות למה שהילד אומר
אם הוא אומר “דו” ומתכוון ל“כדור” – חזרו אחריו: “נכון, כדור!” בכך אתם מחזקים את המשמעות של המילה. ונסו להבין אם היא מייצגת את הכוונה שלו או שהיא מילה שמייצגת מילה אחרת שחסרה לו בלקסיקון
לסיכום
הדיבור אינו מטרה בפני עצמה, אלא תוצר של תקשורת הדדית, הקשבה ואמון.
כאשר הילד חווה קשר אמיתי עם מבוגר שמבין את דרכי התקשורת שלו ומגיב להן בדרכים שמקדמות דו שיח הוא ימצא גם את הדרך להביע את עצמו במילים.
אל תחכו שהמילים יגיעו מעצמן כשיש קושי בתקשורת קריטי להתחיל לטפל בזה בזמן!
כל יום שבו הילד לא מצליח להביע את עצמו הוא יום שבו הוא עלול לחוות תסכול ולפתח דפוסים נוקשים יותר וגם אתם ההורים יכולים להשפיע על ההתפתחות שלו רק מתוך הרצון לעזור לו ולהבין אותו.
כשמתחילים לטפל בפער החברתית והתקשורתי של הילד על ידי התייחסות נכונה לפעולות התקשורת שלו ואמירת המילים הנכונות בזמן הנכון הדיבור מתחיל לצמוח כמעט מאליו.
זו לא שאלה של “מתי הוא כבר ידבר”, אלא של איך אנחנו עוזרים לו להגיע לשם.
אני מזמינה אתכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות,
בה נבדוק יחד את נקודת המוצא של הילד שלכם, ונבנה תהליך מדויק שייתן לכם כלים מעשיים ליצירת שינוי כבר מהיום.
