בעיות התנהגות באוטיזם
ליווי הורים לטיפול בבעיות התנהגות של ילדים ומתבגרים עם אוטיזם
להבין את הילד שלכם, לדעת איך לעזור לו ולהרגיש ביטחון כהורים
אבחנה על הספקטרום האוטיסטי מביאה איתה לא מעט אתגרים. אחד המרכזיים שבהם הוא ההתמודדות עם בעיות התנהגות שמערערות את השגרה, את הקשר ואת תחושת השליטה בבית.
לפעמים הקושי פוגע בעיקר בילד, הוא מתקשה להשתתף, להבין, לתקשר ולהיות חלק. ובמקרים אחרים הסביבה כולה מושפעת מהתפרצויות, התנגדויות, חוסר שיתוף פעולה ולעיתים גם הכאה עצמית או אלימות כלפי הסביבה.
ילדים ובוגרים המאובחנים על הרצף מתקשים:
- להביע את הרצונות והצרכים שלהם בשפה שמובנת לסביבה
- להבין מושגים מופשטים ורמזים חברתיים
- לדחות סיפוקים ולהמתין
- ללמוד ולהתבסס על ניסיון קודם
לכן, הסתגלות לשינויים ולמעברים מלווה לא פעם בקושי, התנגדות וחוסר גמישות. כל שינוי קטן עלול לערער ולייצר הצפה שמקשה על הילד להמשיך הלאה.
במרבית המקרים, הורים ואנשי חינוך משתמשים בשפה כדי להסביר, להרגיע, להציע חלופות ולשכנע. אבל כאשר הילד כבר נמצא בתוך תסכול, הוא לא פנוי להקשיב.
המעגל שחוזר על עצמו
הילד מתקשה לקבל את המציאות ⬅︎ הוא מתוסכל ולא מצליח לעבור הלאה ⬅︎ הוא מגיב בעוצמה ובחוסר ויסות.
ההורה מנסה להסביר ולהרגיע ⬅︎ העומס הקוגניטיבי עולה ⬅︎ ההתנהגות שלו מסלימה ושניכם מתוסכלים, כי שום דבר לא באמת עובד!
עם הזמן נוצרת תחושת עייפות, חוסר אונים, ולעיתים גם הימנעות ממצבים שעלולים לעורר תסכול.
למה זה לא משתנה למרות כל הניסיונות שלכם כהורים?
כי רוב דרכי ההתמודדות מבוססות על שפה, הסברים והגיון אבל ברגעי תסכול ילדים ובוגרים עם אוטיזם לא פנויים לתהליכי חשיבה כאלה. כאשר הצורך אינו מקבל מענה מידי, התסכול תופס את כל הקשב. המערכת הקוגניטיבית והרגשית אינה מאפשרת להם לעצור, לעבד מידע, להבין או להסיק מסקנות.
במרכז מבטים תמצאו את הפיתרון
הפתרון אינו בשינוי ההתנהגות של הילד אלא בשינוי הדרך שבה אתם מבינים ופועלים כהורים
השינוי לא מתחיל ברגע ההתפרצות – אלא בדרך שבה אתם כהורים מבינים, מזהים ופועלים הרבה לפניו. בתהליך ליווי ממוקד של מספר מפגשים, אתם לומדים לקרוא את הסיטואציות היומיומיות בצורה אחרת: לזהות את הרגעים שבהם מתחיל קושי, להבין מה הילד מנסה לבטא גם כשהוא לא משתמש בשפה, ולפעול בצורה שמקדמת תקשורת ולא הסלמה. דרך התבוננות משותפת במצבים אמיתיים מהבית ודיוק התגובה ההורית, נבנית בהדרגה אינטראקציה חדשה שמאפשרת לילד להביע את עצמו, להירגע ולהתמודד. כך אתם יוצרים בסיס שמפחית את התסכול מראש ומאפשר שינוי יציב ומתמשך בהתנהגות ובקשר בינכם.
איך מתקיים הליווי?
בליווי ההורים אתם לומדים לנתח סיטואציות אמיתיות מהחיים שלכם עם הילד.
לא דרך תיאוריה אלא דרך מה שקורה אצלכם בבית ואתם לומדים לזהות:
- מתי הילד זקוק לעזרה בהבעה ותקשורת
- מתי הוא זקוק לתיווך של הסיטואציה
- ואיך להגיב באופן שמדויק לקושי שלו, ולא רק לביטוי ההתנהגותי
כאשר אתם מצליחים לראות את המציאות מנקודת מבטו של הילד, אתם מצליחים לעזור לו לתקשר, להירגע ולהתמודד.
כך נוצרת בהדרגה שפה משותפת, שיתוף פעולה, ויכולת למנוע את ההתפרצות הבאה.
שאלות שהורים שואלים אותנו
את לא צריכה לראות את הילד שלי כדי לעזור לנו?
לא בהכרח.
בעיות התנהגות לא נובעות רק מהילד עצמו, אלא מהאינטראקציה שנוצרת בינו לבין הסביבה. השינוי המשמעותי קורה כשאתם, כהורים, לומדים להבין את הקושי שלו ולפעול בהתאם לכל סיטואציה.
כאשר אתם משנים את האופן שבו אתם מגיבים, מתווכים ומכוונים, גם ההתנהגות שלו משתנה.
מה ההבדל בין בעיות התנהגות באוטיזם לבין התפתחות טיפוסית?
באוטיזם הקושי נובע משילוב של אתגרים תפקודיים יחד עם קושי בהבעה, בתקשורת ובהבנה של סיטואציות. כאשר מנסים להסביר, נוצרת לעיתים הצפה והילד מתקשה לעבד את המידע ולכן מגיב בתסכול.
לעומת זאת, ילדים בהתפתחות טיפוסית יכולים להסתמך על ניסיון קודם, להסיק מסקנות ולפעול בגמישות. מדובר במנגנוני חשיבה והתמודדות שונים ולכן גם בהתנהגויות שונות ונדרשת דרך פעולה שונה של הסביבה.
האם ההתפרצויות אומרות שאני עושה משהו לא נכון כהורה?
לא.
ההתפרצויות הן ביטוי לקושי של הילד ולא לכישלון שלכם כהורים.
כן, זה סימן לכך שהכלים הקיימים היום לא מותאמים לצרכים שלו. וכאן בדיוק מתחיל השינוי, כשאתם מקבלים כלים שמתאימים לאופן שבו הילד שלכם חושב, מרגיש ומגיב.
האם צריך להציב גבולות או פשוט להכיל?
זו לא שאלה של או–או.
גבולות חשובים אבל הם לא נוצרים רק מאמירות של “אסור” ו”מותר”. הם נבנים מתוך הרגלים קבועים, חזרתיות והתנהלות שיוצרת שגרה ברורה וצפויה.
הרגלים נוצרים דרך קשר והבנה לא דרך ניסיון “לתקן” התנהגות באופן חד צדדי. העקביות שלכם היא זו שמייצרת עבור הילד הבנה של מה מצופה ממנו ובכך הוא מצליח להתמודד בצורה מותאמת יותר
למה הוא מתנהג ככה דווקא איתי ולא עם אחרים?
בבית השגרה פחות מובנית וברורה, יש יותר מצבי חוסר ודאות, ולכן עולים יותר קשיים. בנוסף, אתם זמינים עבורו כל הזמן ומנסים לעזור, להרגיע ולפתור את הקושי, מה שלעיתים לא מאפשר לו לפתח התמודדות עצמאית.
מעבר לכך, הדינמיקה ביניכם היא תוצאה של תהליך למידה הדדי. הילד לומד איך אתם מגיבים אליו, ואתם לומדים איך להגיב אליו. כדי לשנות את הדינמיקה הזו, אחד הצדדים צריך לפעול אחרת. הילד מתקשה לייצר את השינוי הזה בעצמו ולכן השינוי מתחיל מכם.
האם זה מתאים גם לילדים שלא מדברים בכלל?
כן, בהחלט.
דווקא כשאין שפה, העבודה דרך אינטראקציה ותקשורת לא מילולית היא קריטית. כשילד לא מדבר, קשה יותר להבין אותו ולעיתים נוצרת תחושה שגם הוא לא מבין. אבל פעמים רבות זה פער תקשורתי, לא פער ביכולת.
תקשורת (גם לא מילולית) יוצרת רצף חשוב:
הילד פועל ← הסביבה מגיבה ← נוצרת חוויה של הבנה והשפעה.
כאשר הסביבה לא מזהה את האותות שלו, הוא “מגביר עוצמה” כדי שיבינו אותו וכך נוצרות בעיות התנהגות. לכן מתחילים בזיהוי וחיזוק דרכי התקשורת הקיימות ומהן מתפתחת בהדרגה גם השפה והוויסות.
כמה זמן לוקח לראות שינוי כשמתחילים תהליך כזה?
לרוב ניתן לראות שינוי כבר בשבועות הראשונים, בעיקר במעורבות של הילד, בקשב ובאופן שבו הוא פונה לאינטראקציה. הוא נעשה יותר נוכח, משתתף יותר, ופחות “נעלם” בתוך עצמו או בתוך התנהגויות חוזרות.
עם זאת, שינוי עמוק ויציב יותר, כמו שיפור בשיתוף פעולה וירידה בהתפרצויות, נבנה בהדרגה לאורך זמן. ככל שההתנהלות שלכם כהורים נעשית מדויקת ועקבית יותר ביומיום, כך השינוי מתבסס והופך למשמעותי ויציב.
אנחנו כבר מקבלים הדרכת הורים, במה זה שונה?
יש סוגים שונים של הדרכות הורים: חלקן נותנות כלים לגרום לילד לשתף פעולה, חלקן מסבירות את מהות הקושי, וחלקן מעניקות ידע כללי על ההתפתחות והאוטיזם.
אבל במסגרת הליווי שלנו, לא מדובר בעוד “הדרכה”, אלא בדרך שעוזרת לכם לשנות את דפוסי החשיבה והפעולה עם הילד, בתוך אינטראקציה אמיתית.
המטרה היא לבסס ביניכם שפה משותפת וחוויות הצלחה, שיאפשרו לכם
לקדם את ההתפתחות שלו. זה מעבר לידע או כלים זה שינוי באיכות החיים