הילד לא מדבר, לא מבקש או לא מראה מה הוא רוצה?
כשאין מילים – יש תסכול. אנחנו מלמדים את הילד לתקשר גם בלי שפה, דרך קשר עין, מחוות והבעה, ויוצרים תהליך טבעי של רכישת שפה מתוך קשר ולא מתוך שינון.
תקשורת, הבעה ודיבור – כשהילד לא מצליח להסביר את עצמו
הילד לא מדבר. לא מצביע, לא מבקש, לא מראה מה הוא צריך.גם כשנשמעות פה ושם מילים , אתם כל הזמן צריכים לנחש: האם הוא רעב? האם כואב לו משהו? למה הוא כועס? מה מתסכל אותו?
הוא מתקשה לבקש ולהסביר את עצמו ואתם מתקשים להבין אותו. וכשהצרכים שלו לא מקבלים מענה, התסכול שלו גובר. במיוחד בגיל הרך, כשהילד מתקשה לדחות סיפוקים או להבין את הסיטואציה תחושת חוסר ההבנה הזו עלולה להתפרץ בעוצמה.
כאשר הילד לא מדבר, האחריות להבנת צרכיו נופלת על ההורה. וכשיש גם לקות תקשורת, הילד לא רק שותק, הוא גם לא משתף פעולה עם ההורה בניסיון להבין אותו. הוא לא נותן רמזים, לא מאותת, לא יוזם וההורה נשאר חסר אונים: מה הוא רוצה? למה הוא בוכה? איך אפשר לעזור לו עכשיו?
הקושי האמיתי אינו רק היעדר מילים אלא חוסר בהבנה חברתית בסיסית: הילד לא מבין שהוא צריך להסביר את עצמו כדי לקבל מענה. וכשהוא לא מובן הוא כועס. לפעמים צורח. לפעמים מתנתק.
למה הקשר חשוב יותר מהמילים?
תקשורת היא תהליך הדדי – מעין ריקוד בין שניים. כאשר הקשר בין ההורה לילד תקוע, גם הלמידה של השפה נעצרת. ללא אינטראקציה – אין תקשורת, וללא תקשורת – אין שפה. ולכן, במרכז מבטים, אנחנו לא מתחילים ממילים.
אנחנו מתחילים מ… קשר.
איך אנחנו עובדים?
הטיפול בתקשורת, שפה ודיבור אצלנו מתמקד באינטראקציה בין ההורה לילד.
המטרה היא לשנות את הדפוסים ולבסס תהליך למידה טבעי ומדורג שמתחיל ברגעים יומיומיים פשוטים:
- ההורה לומד לארגן את הסביבה כך שתזמין תקשורת יומיומית
- ליצור הזדמנויות בהן הילד יוזם ומביע את עצמו
- להבין את הרמזים הקטנים שהילד משדר
- להגיב בצורה מותאמת ומלמדת
איך הילד לומד לדבר?
תחילה הילד לומד לכוון את תשומת הלב של ההורה דרך ג'סטות, מבט ופעולות פשוטות.
כשההורה מגיב נכון – הילד מבין: “כדאי לי לפנות. מישהו מקשיב לי.”
וכשהוא פונה להורה מתקיימת למידה והשפה מתחילה להיוולד. מתוך הקשר, מתוך ההבנה, מתוך החוויה מתפתחות מילים, ואחריהן גם משפטים.
🧩 מתאים במיוחד לילדים עם אוטיזם, איחור שפתי, קושי תקשורתי או ילדים בגיל הרך שממעטים להביע את עצמם או מתקשים לפתח שפה
